נתינה לגר, במדבר ל״א:נ׳

מפרשים:
1 וצמיד, ושבכין. ע' באוג"ר שג' "ושבבין" בשני ביתי"ן, והחזיק עוד לאמת את גרסתו מתיב"ע ששם הוא "שיווין" בשני ווי"ן, ולפי השערתו הוא מענין "שיבבא" בל"א שענינו "שכן" בל"ע, והוא קרוב לענין "צמיד" ווכ"ה גם דעת הדר' לעווי, ועי' בערוך שגרס בכ"ף מל' "שבך" שענינו רשת, ועמ"ש בראשית כ"ד כ"ב, שמות ל"ה כ"ב ששם מחבר שירין ושבכין.
2 וכומז, ומחוך. עי' ערוך שפירש שהוא כמו "מעוך" והוא בחלוף אהח"ע, שהוראתו דחיקה ולחיצה וכ"ה בתיב"ע, וכמ"ש רש"י ע"פ דרשת רז"ל במס' שבת דף ס"ד ע"א.